הקשר שבין הפרשנות למציאות

המדרש הוגדר בפרק הראשון כיחס שוויוני בין פרשן לטקסט , יחס שנועד להשפיע על המציאות . המדרש ולימוד התורה אינם המטרה , למרות ערכם הרב . מטרת הלימוד והפרשנות היא עיצוב אורחות חיים , הם אמורים ליצור הבנות חדשות המתייחסות למציאות . האמת המבוקשת בטקסט על ידי המדרש קשורה תמיד ליישומה . המדרש שואל את הטקסט שאלות הבאות ממציאות החיים של הפרשן , ובהתייחס אליהן . אין זה עיסוק אינטלקטואלי בלבד . ואכן : וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד , נשאלה שאילה וו בפניהם : תלמוד גדול או מעשה גדול ? נענה רבי טרפון ואמר : מעשה גדול . נענה רבי עקיבא ואמר : תלמוד גדול . נענו כולם ואמרו : תלמוד גדול , שהתלמוד מביא לידי מעשה ' . התלמוד בא להשפיע על מעשי הלומד , על עולמו , גם זה שמחוץ ללימוד . ריבוי המקורות העוסקים בשאלת היחס שבין תלמוד למעשה מעיד על כך שהשאלה הטרידה ומטרידה . ישנן עמדות שונות בעניין זה , אולם רוב המקורות משיבים תשובה שממנה עולה , כפי שעולה מן הקטע הזה , שחשיבותו של התלמוד נגזרת מיכולתו להשפיע על המעשה . בדרך כלל נשמר יחס דיאלקטי מהותי בין הלימוד לבין מימושו במציאות . אולם " תלמוד ג...  To the book