שפת מושגים ושפת סמלים ודוגמאות

אחד מהקווים המאפיינים את התלמוד הוא דיון בכל רמות המציאות מן הרמה הקונקרטית והמעשית ביותר , ועד למטאפיזיקה ושאלות פילוסופיות . ואולם , גם כאשר הוא מתייחס לשאלות מופשטות ומטאפיזיות , התלמוד עושה זאת באמצעות דיון בסמלים ובדוגמאות קונקרטיות . חיים או ייעוד תלמודי של התורה , אשר הם פרשנות החוזרת ונוצרת ברמות שונות , אשר הם חזרה מתמדת אל המקרים הפרטיים , אל הקונקרטיות של המציאות , אל ניתוחים שלעולם אינם אובדים בהכללות אלא חוזרים לדוגמאות , עומדים בפני פיתויי המהויות הקונצפטואליות הבלתי משתנות ; ניתוחים שהדיון הער בהם הוא תמיד אקטואלי . החיבור לעולם המציאות הוא ישיר , ולעיתים נראה טריוויאלי או אפילו קטנוני . יש לדעת מהו הגודל הנכון , הגבול המדויק או הרגע הספציפי , המהווה נקודת מעבר ממעמד הלכתי אחד לאחר . גם העיסוק בשאלות של מהות , של עיקרון ושל מטאפיזיקה נעשה כמעט תמיד בהקשר של מציאות קונקרטית , של דברים מוחשיים , של פעולות שצריכות להיעשות או שאלות בעלות השלכות מעשיות ( למי אין חלק לעולם הבא , למשל . ( בכך שונה שפת התלמוד , באופן מהותי מן השפה הפילוסופית העוסקת במושגים . המושג הוא הכללה של פ...  To the book