חיבור אל מקור השפה - ההשראה

לוינס בהגותו המאוחרת מתייחס אל הדיבור ואל השפה הכתובה כ"כיווץ של האינסופי בתוך הסופי . " למה כוונתו ? עוד לפני הדיבור ישנה "עדות" או "אמירה" , ( dire ) מחווה של פנייה לאדם האחר , שהיא מיניה וביה נטילת אחריות כלפיו . זוהי קרבה עוד לפני שהשפה מתנסחת , התכוונות שתוכנה "הנני" - תודעה של מחויבות עוד לפני בירור התוכן שלה . זו ההשראה העומדת ביסוד השפה , כל שפה . התרגום המילולי , הנאמר 30 עוד על מהותה של השפה , על ההשראה והקשר ביניהן ראו : אחרת מהילל , ; עמ' ; 238-220 שם עמ' ; 266-256 וכןכא 0 ' ד מגלים את ההוויה עם הוסרל והיירגר , עמ' ; 330-261 הומניזם של הארם האחר עמ' ; 70-17 Edith Wyschogrod , "What is language ?" , Emmanuel Levinas - The ( dit ) או הכתוב , הוא תמיד כיווץ של ההשראה , של מחוות המחויבות שהיתה במקורה לכדי צורה סופית ולכן מכווצת ומצמצמת . גישה זו שונה מגישות הרואות בשפה כלי שתפקידו המרכזי הוא תיאור של תוכני התודעה , או המציאות , באופן המדויק ביותר . השפה נועדה בראש וראשונה לקשר בין אנשים . לכן , מה שנמצא ביסוד השפה אינו תכנים של התודעה או מושגים > אף כי אלה תפקידים שהשפה ממלאה ,...  To the book