המדרש נתון בהקשר דתי . יש טקסט קנוני שבו נכתב דבר האל . התורה ודברי הנביאים הם , על פי התודעה המובעת בהם , על פי הנרטיב שלהם , דבר האל הנמסר ישירות לנביאים , המעבירים את המסר לעם וכותבים אותו . קיים ערוץ ישיר , דרכו נמסרים רצון האל , הוראותיו ומצוותיו . אחרי שפסקה הנבואה , נוצר חלל , שאותו בא המדרש למלא . ההנחה 15 מעניין שדרשה רומה מאוד לאותו פסוק מופיעה בהקשר אחר בשינוי : "חירות ממלאך המות ר' נחמיה אמר חירות מן המלכויות ורבנן אמרי חירות מן הייסורין" ( שיר השירים רבה ח ד . ( שם , הקשר המדרש הזה שונה , ועל כן גם משמעותו . 16 כך מתאר צונץ את התפתחות המדרש החז"לי , מבחינת תפיסתו העצמית , כתחליף לנבואה , צונץ , שם , עמ' 24-22 וכן ראו : פרנקל , שם , עמ' ; 64-62 שלום , שם , עמ' . 292-284 זקוביץ' ופישביין , סבורים שיש מדרש פנים מקראי , והמתודה המדרשית נוצרה עוד לפני סוף עידן הנבואה . ראו : זקוביץ , ' שם , עמ' 9 ; 135-131 , 11 פישביין , שם . אין זה משנה לעצם תהליך ההתפתחות המתואר : המדרשית היא כי דבר האל שנרשם בכתבי הקודש , הוא בעל משמעות לכל זמן ולכל אדם באשר הוא , ולכן פרשנות הטקסט היא דרך...
To the book