פרשנות ותקנות בעולמה של הלכה

דרכים שונות מצויות בעולמה של הלכה לפתרונן של בעיות חדשות ; הלא הן דרכי היצירה שמערכת ההלכה מכירה בהן כאמצעי להמשך יצירתה והתפתחותה . הדרך הראשונה , בזמן ובהיקף , היא דרך הפרשנות - הלא הן המידות שהתורה , וההלכה בכללה , נדרשות בהן . יש אשר חכם ההלכה נוקט פרשנות מרחיבה להלכה הקיימת , ויש שהוא נוקט פרשנות מצמצמת - הכל לפי טיבו של העניין ולפי הצורך בפתרונה של הבעיה העומדת לפניו . ומתוך עיון בשאלה ובתשובה אנו שומעים תיאור אובייקטיבי של רקע כלכלי וחברתי , המשולב בדיון ההלכתי , ומאזינים לרמזים שקופים או סמויים על לבטיו וחיפושיו של חכם ההלכה למציאת ההכרעה ופתרון משפטי הלכתי הבנוי על יסוד העבר , ועם זה הוא משמש את הצרכים המרובים של בני דורו . דרך נוספת - ואף היא דרך המלך - המצויה במערכת ההלכה כאשר קצרה ידה של הפרשנות להגיע לפתרון הנדרש של הבעיה העומדת על הפרק , היא זו של התקנת תקנות . עדים אנו למאות ואלפי תקנות שהותקנו בכל הדורות בידי חכמי ההלכה , ומתקופה מסוימת גם בידי מנהיגי הציבור בכל פזורות ישראל ובכל תחומי ההלכה והמשפט - הן תקנות הקהל . קיומן של תקנות עדות היא למציאות דינמית ותוססת , לחיי ח...  To the book