תפקידו של מרכיב השלום בעולמו של המשפט העברי הוא כפול' ראשית - משמש הוא כמקור ליצירת הדין וכעיקרון פרשני בדרך פסיקת הדין ; ושנית - משמש הוא כמסרה וכתכלית של כלל מערכת המשפט העברי , שעל פיה יש לפרש את כלל הוראות המשפט העברי . את עצם העיקרון ביססו חכמי ההלכה על האמור בספר משלי , ג , יז : "דרכיה דרכי נעם , וכל נתיבתיה שלום . " פסוק זה , שבא לתאר את מעלותיה של החכמה , ושנתייחד במסורת ישראל לתיאור מעלותיהם של התורה ולומדיה , נקבע כהנחיה כללית בדרכי פרשנותם של . 158 בנושא זה דנו בהרחבה במאמרנו "הדין , האמת , השלום והפשרה ; על שלושה וארבעה עמודי המשפט והחברה , " מחקרי משפט , יד , עמ' 269 . 341 נציין למקצת מן המקצת , בכל הנוגע לנושא דיוננו , בעמי 300 304 , 301 . 159 . 305 ראה המשפט העברי , עמי 226 1464 , 1075 , 616 , 232 ; 1465 מחקרי משפט , שם , עמ' 294 . 160 . 300 בעולמה של אמונה והגות , תפילה וברכות ועוד ; ראה המשפט העברי , עמ' . 675 דיני המשפט העברי על כל ענפיו וסוגיו , וכתכלית ומסרה של כלל עולמו של המשפט העברי . ובעולמם של חכמים "דרכי נועם" ו"נתיבות שלום" היו לעיקרון משולב , שבא...
To the book