|
|
בקהילות שונות במרכזים שבארצות המזרח הותקנו אף במאות ה 18 וה 19 תקנות , שקבעו סדרי עריכת קידושין בפני עשרה ובפני הרב , והתקנה כללה את הסנקציה של הפקעת קידושין על המקדש שלא לפי הוראות התקנה . באמצע המאה ה 18 אנו מוצאים תקנה כזו בדמשק שבסוריה , והיא הותקנה מטעם החכמים וראשי הקהל , ובראשם ר' מרדכי גלאנטי . נוסח ההסכמה 132 = ) התקנה ) נשמר בידינו במלואו . נאמר בה , שכדי "להסיר המכשולות מפני הרמאיך התקינו : ששום בר ישראל לא יהיה רשאי לקדש לו שום אישה , אלא אם כן יהיו עומדים שם בפרק האיש מקדש עשרה אנשים מבני ישראל ומתוכם יהיה הרב המרביץ תורה אשר יהיה בימים ההם דיינא דמתקרי ... וגם שני יחידים מיחידי ונאמני ושועי הקהל ה"י יהיו מכללות העשרה אנשים הנזכרים : והסכמתנו וגזרתינו זאת תהיה נמשכת מהיום עד יום בא מורה צדק משיח אלקי יעקב ... והאיש אשר יעשה בזדון לקדש לו אישה עלפי שניים עדים ולא יהיה באותו מעמד עשרה מישראל כמי - לא יהיו קידושיו קידושין , לא שרירץ ולא קיימץ , וליהוו כעפרא דארעא וכדבר שאין בו ממש , ל"א יתקרי . ואותו כסף שניתן לאישה לשם קידושין הרי אנחנו מפקירין אותו הפקר גמור בכוח בית דין...
To the book |
|
|