אמנם עוד במאה ה , 16 ואף במאה ה , 17 אנו מוצאים תקנות בקהילות שונות באיטליה ובמקומות אחרים , ובהן נקבע , שאין לקדש בפני פחות מעשרה וכיוצא בזה , ונאמר בהן במפורש , שמי שעובר על הוראות התקנה קידושיו בטלים ומופקעים . אך הרוב המכריע של חכמי ההלכה סברו , שאין לנהוג למעשה בהפקעת הקידושין , וכנראה לא הופעלו תקנות אלה . דרך משל , בעניין אחד שאירע בפדובה בתחילת המאה ה 17 נתקדשה נערה בפני שני עדים וללא הסכמת הוריה . השאלה הובאה לפני ר' יעקב היילפרין , והוא דן בה בלי להתייחס כל עיקר לתקנות האמורות שבקהילות איטליה , שקבעו הפקעת קידושין שנערכו בפני פחות מעשרה . תשובתו של ר' יעקב היילפרין מעניינת מאוד גם מבחינת עדותה על ההווי והמציאות בקהילה היהודית בכלל , והסגנון המקורי והמיוחד של תיאור הווי ומציאות אלה . נעיין בכמה מקטעיה : ... ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי ( בראשית , יח , כא ) צעקת ריבה אחת ( ראה 127 בראשית רבה , מט , כא , ( נקראת בונח (?) בשמה , טובה היא וטבא להוי , אך לא ל'בית יוסף' של ר' יוסף קארו . עם הופעת השולחן ערוך לר' יוסף קארו , הוסיף עליו הרמ"א הגהות שנקראו בשם 'מפה . ' השולחן ערוך...
To the book