נושא ירושת הבת בא על פתרונו מבחינת החוק במדינת ישראל , אך לא בא על פתרונו המלא מבחינת עולמה ש > ההלכה בדרכיה לפתרונן ^ ל בעיות מתוך . 31 נימוקי יוסף על הרי"ף , שם , ד"ה כל האומר תירש הבת . ובהרחבה : המשפט העברי , שם , הערה . 240 על חילוקי הדעות שבין הפרושים והצדוקים ראה עוד : המשפט העברי , עמ' . 32 . 871 , 865 , 268 על תקנות אלה , ראה : המשפט העברי , עמ' . 652 וראה עוד : א' שוקה , "הפולמוס על תקנת טוליטולה בירושת הבעל את אשתו , " תרביץ סח ( תשנ"ט 87 , ( . 33 . 127 כרם חמר , תקנה ח ( דף ב , ג-ד . 34 . ( ראה המשפט העברי , עמ' , 685 הערה . 35 . 243 שם , עמ' , 686 הערה . 244 מקורות היצירה שבה עצמה . בתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בארץ ישראל משנת תש"ג , 1943- שהותקנו על ידי מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל , קיבל בית הדין הרבני על עצמו לחלק את העיזבון לפי ההוראות של פקודת הירושה המנדטורית משנת , 1923 שבה נקבע , בין היתר , שלעניין נכסים מסוג "מירי" - וזה היה החלק הגדול ביותר של רכוש המקרקעין שבמדינה - ישנה זכות 37 ירושה שווה לבן ולבת . הנימוק שניתן בתקנות הרבנות הראשית לכך היה " שכן חוק הממש...
To the book