רחבת הכותל: פסק דין שני; פסק דין שלישי

כעבור זמן חזרו ועתרו חלק מן העותרות לבית המשפט , לאפשר להן להתפלל כדרכן , עטופות בטליתות וקוראות בקול בתורה ברחבת הכותל דווקא , ולא באתר הידוע כ"קשת רובינסון , " שכאמור צמוד אף הוא לכותל , כפי שכך המליצה הוועדה . כמו כן , משעבר הזמן והמלצת הוועדה טרם בוצעה , שבו ופנו העותרות לבית המשפט . ביום 22 . 5 . 2000 ניתן פסק הדין . ' השופטים ' . מצא - שכתב את פסק הדין - שטרסברג כהן ובייניש הורו למדינה לקבוע בתוך שישה חודשים הסדרים שיאפשרו לנשות הכותל להתפלל כמנהגן , ברחבת הכותל , כשהן עטופות בטלית וקוראות בתורה . לא עברו ימים רבים , והמדינה הגישה , באמצעות פרקליטות המדינה , בקשה לדיון נוסף בסוגיה . לטענת המדינה , ההסדר החלופי שהוצע לעותרות בעבר , היינו , קיום התפילה באזור קשת רובינסון הוא בגדר איזון סביר בין רצונן של " נשות הכותל" לבין שיקולים רלוונטיים אחרים , ובמיוחד הפגיעה ברגשות המתפללים האחרים והסכנה לחיכוכים ולאלימות . הרשות לקיים דיון נוסף אכן ניתנה , והדיון נקבע בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים . ' ביום 6 באפריל 2003 נתן בית המשפט את החלטתו . את פסק הדין העיקרי כתב השופט חשין , ובו ניתוח ר...  To the book