זכות האם לקבוע את אופן החינוך של ילדיה

בירור דרכה ופסיקתה של ההלכה במציאות החברתית של ימינו , כי זכותה וחובתה של האישה - כזכותו וחובתו של האיש - ללמוד וללמד , מביא הוא לכלל פסיקה ברורה באשר לזכות האם , כפי שכך היא זכות האב , לקבוע את דרך ואופי החינוך של ילדיהם . כזכור , נושא זה הוא שעלה בפרשת נגר , ואליו חזרנו לסיכום פסיקתנו ל סיכומו של עיון . כפי שראינו , ההלכה , שהאב חייב ללמד את בנו תורה והאישה פטורה מכך , יסודה בהלכה , שהאב חייב בעצמו בלימוד תורה והאישה פטורה מלימוד עצמי , על פי הכלל שכל החייב ללמוד - חייב ללמד . בימינו אנו , משחל שינוי כה מהותי , שלא רק שאין איסור אלא אף נקבע חיוב האישה בלימוד תורה , והאישה לא רק שלומדת היא לעצמה אלא מלמדת היא אף בניהם של אחרים , דומה שמתבקשת מכך גם המסקנה , שהחיוב ללמד הבן תורה צריך שיהא מוסל שווה על האב ועל האם , על פי העיקרון ההלכתי היסודי שכל החייב ללמוד - חייב ללמד . ומכל שכן ובוודאי שכך הוא , כאשר מדובר במילוי חיוב שמתבטא בחוות דעת ובהבעת דעה , לאיזה בית ספר יישלח הבן לצורכי לימודו . אנו למסקנה , כפי שכבר עמדנו על כך לעיל , כי קנה המידה האחד והיחיד לפתרונה של בעיה קשה וסבוכה מעין...  To the book