סיכום

בחלק זה עקבנו אחר השתלשלותן של תשובות נטרונאי גאון ורגמ"ה בשאלת כהן שנשתמד . ראינו שגורמים היסטוריים , מציאות היסטורית שונה וקווים מנטאליים שונים , מילאו תפקיד בפסיקתם השונה של שני הענקים . בעוד שנטרונאי גאון התמודד עם המרות דת מרצון , רגמ"ה חי במציאות של רדיפות והמרות דת כפויות . ייתכן שלגורמים נוספים היה כאן תפקיד : שיערנו שלפסיקתו של נטרונאי גאון היה חלק במאבק הגאונים עם משפחות כהונה . עם זאת , לפסיקתם יש מכנה משותף : היא משקפת דעות רווחות בזמנם ומקומם . פסיקתו של נטרונאי גאון עולה בקנה אחד עם תפיסות רווחות באסלאם בתקופתו לגבי טומאת בן הדת האחרת שאינה מתירה לו השתתפות בפולחן הדתי . באופן דומה , תפיסת התשובה של רגמ"ה מתאימה לתפיסות נוצריות בנות התקופה כפי שהתגבשו בסביבתו הקרובה . ראינו שככל הנראה פסיקתו של נטרונאי גאון עמדה , בעילום שם , מול עיני רגמ"ה ובתשובתו הוא משיב על טענותיה . ציינו שפרט זה הכתיב , לימים , את דחיית דעת הגאון , כאשר כבר נודעה עם שמו , אל מול דעת רגמ"ה . בכך , אופן מסירת הידע והפצתו תרמו ליצירתה של פסיקה אחידה . תופעה זו חזרה על עצמה בשתי תשובותיו הסותרות של רגמ"...  To the book