ליל מוצאי שמיני של פסח , שלאחר סיום יום טוב שני של גלויות , היה ליל חג בקהילות ספרד בארץ ישראל , סוריה , מצרים , סאלוניקי , עיראק , כורדיסטאן , פרס , אפגניסטאן ובוכרה , ולמחרתו בילו חלקם בחיק 2 הטבע . אולם בעוד שבקהילות אלה צוין צאת חג הפסח בכמה מנהגים , הרי שבארצות צפון מערב אפריקה ( אל מגרב , ( בייחוד במרוקו , התגבשו מנהגי מוצאי פסח לפעילות טקסית רחבה , שכונתה מימונה . לחג המימונה , שראשיתו במאה ה 18 ( בן עמי , : 1976 קמו ; ממן , 85 : 1991 ( 86 אין בסיס הלכתי ברור , וקיימות גרסאות שונות למשמעות האטימולוגית של שם החג ולמקורו . ההסבר המקובל והנפוץ כורך את המימונה עם "מימון , " שפירושו בערבית מזל . אנשים האמינו שיום זה הוא סגולה למזל טוב , ולכן ראוי לשמוח בו ולברך את השנה ( בן עמי , : 1976 קמו קמז ; ממן , 87 : 1991 . ( 88 הרב שלום משאש ( אצל מרציאנו , ( 7 ? 1992 הסביר , כי באסרו חג הפסח נכנסים לימי הקיץ , לימים של עבודה , מסחר והכנת צידה לחורף , והם ראו ביום זה סימן למזל טוב ולרווח כלכלי . הירשברג , בספרו מארץ מבוא השמש 80 : 1957 ) , ( 84 תיאר את מסעו לארצות המגרב והביא טעמים נוס...
To the book