ב. קבלת המימד הנורמטיבי כביטויו הבלעדי של תוכן החג

כל משמעותו של החג אינה אלא בתוכנו הדתי , וכל ביטול של תוכן זה אינו אלא ביטול משמעות החג והפיכתו לחינגא חסרת טעם , ערך ומובן ; אשר לצורת החגיגה - אין המשמעות הדתית של החגיגה מתגלית ומתבטאת אלא בקבלת צורת החגיגה המוכתבת לאדם ע"י הדת , ולפיכך גם כל ' חידוש' בצורה מחסל את ערכו ומובנו של החג , כל חגיגה שאדם חוגג לא בגלל היותה מצוה אלא משום שהוא מחפש ומוצא בה פורקן לנטיות שלו 6 - אינה 'חג לה" אלא סתם בידור , בדומה לקולנוע . לחגי המסורת אין משמעות ואי אפשר לחוש קרבה להם , אם אין האדם 7 מקבל עליו עול מלכות שמים . באמירות נחרצות אלה מצביע ליבוביץ על המערכת הדתית הנורמטיבית כמערכת הבלעדית המבטאת תכנים דתיים . היא מקבלת את תוקפה מן ההכרה שהיא ביטויו של צו אלוהי . זוהי מערכת אוטונומית , שמחוצה לה אין מובן ומשמעות לפרקטיקות שלה . לפיכך ההלכה , המערכת המחייבת של פרקטיקות דתיות , היא המסגרת היחידה לחיווי המשמעות הדתית של ימי חג מיוחדים אלה . דברי ליבוביץ משקפים את תפיסתו הכוללת על עבודת האל , כפי שביטאה בהזדמנויות רבות : "אין תוכן אחר לאמונה בה' ולאהבת ה , ' 8 מאשר קבלת עול מלכותו , שהוא עול תורה ומצ...  To the book