מבוא

הדירן המושגי בשני פרקי החטיבה הראשונה נועד לשמש מצע תיאורטי לפרקי שתי החטיבות הבאות : החטיבה השנייה , שעניינה מועדי ישראל כנושאי מסורת וכמבטאיה ; והחטיבה השלישית , המתארת שני מקרי בוחן הקשורים במועדי ישראל . הנחת המוצא של שתי חטיבות אלה היא כי לוח השנה העברי מהווה מפתח חשוב להבנת התרבות היהודית כמערך של משמעויות . החג והמועד אינם עומדים כאיים בודדים בים של חולין , אלא מהווים ביטוי מגובש ומרוכז של תפיסות מציאות המשתקפת בחיי החולין . ככאלה הם מאירים וממקרים בהקשרם נקודות שבחיי היומיום הן מעורפלות ומעומעמות במידה רבה . מבחינה זו מהווים החג והמועד אינדיקציה לעניינים הממלאים את עולמנו בכל ימות השנה , אלא שאז הם פחות בולטים . יתר על כן , החג והמועד , כמו גם האוריינות היהודית , כפי שנראה בפרק השביעי של הספר , מהווים את אחד המגרשים המובהקים והבולטים שבתחומם מחדד ומברר היהודי החילוני לעצמו את שאלת משמעות קיומו היהודי . החג והמועד הינם חלק מדפוסיה של תרבות שנוצרה בהשפעת סמלים משמעותיים בתרבות היהודית . מערכות של סמלים משמעותיים , כגון שפה , אמנות , מיתוס וטקס , הם קטגוריה מרכזית של תרבות , כך גו...  To the book