|
|
הדירן דלעיל בגישה הגאדמריאנית להבנה התמקד במפגש בין הקשרי תרבות שונים על הציר שבין עבר והווה ובגישור על הפער ביניהם , במהלכו של "מיזוג האופקים . " הדיון להלן מאיר את האופן שבו תופס גאדמר את "מפגש האופקים" ואת "מיזוג האופקים" כמפגש 54 המזמן לפרשן הטקסט את עיצובו העצמי . אדם ניגש אל הטקסט מתוך האופק ההיסטורי שלו , כשעמו הנחותיו המוקדמות , כשהן מושתתות על נדבכי עברו התרבותי . הוא מגיע לטקסט כשתודעתו אינה ריקה . אליבא דגאדמר , כל הבנה מתחילה בהנחות מוקדמות , שכן אדם אינו מסוגל להבין את הדבר כשלעצמו אלא מתוך התיאוריה שיש לו על המציאות . בשלב הראשון של תהליך ההבנה נבחן הטקסט לאור הנחות אלה . ואילו בשלב השני נבחנות אותן הנחות עצמן לאור הטקסט . קיומם של שני שלבים אלה בונה את היסוד הדיאלוגי של ההבנה . בחינת ההנחות המוקדמות של המפרש - אישורן או הפרכתן וסילוקן של אותן הנחות שלא אוששו - הינה ביטוי לתהליך של עיצוב עצמי , שמזמן הדיאלוג שבין אופק ההווה לבין אופק העבר . תפיסה זו של ההבנה מאירה את מרכזיותן של ההנחות המוקדמות ואת המסורת כיסוד מעצב זהות . לסיכום ביניים של הדיון במנגנון הפרשני ניתן לומר ,...
To the book |
|
|