|
|
6 בוזגלו בוחר להאיר את נושא המסורת באופן שונה לגמרי . במסורתיות הוא רואה עמדה נפשית אינטואיטיבית של האדם אל ירושתו הרוחנית ואל הדור המוריש . עיקרה של המסורתיות הוא הנאמנות לתכנים , לפרקטיקות ולנורמות , כפי שהועברו במשפחה , והנכונות לדבוק בהם , גם אם הם עצמם לא תמיד ברורים לדור היורש . בוזגלו מדגיש את רצון האנשים , המגדירים את עצמם כמסורתיים , לקבל את הנורמטיביות של עולם הוריהם כמות שהיא . הם בוחרים מראש לוותר על בחינה ביקורתית של הדברים ובמקום זאת מאמצים עמדה נפשית שיש בה נאמנות ומסירות לאשר ירשו . עצם העובדה כי זוהי מורשתם מספקת אותם , ומייתרת מבחינתם ניתוח מושגי של התכנים . גישתו של בוזגלו למסורתן ( המונח בו משתמש בוזגלו לתיאור האדם המסורתי ) מאירה את הנאמנות למסורת כביטוי לרגש הנאמנות למשפחה , לעולמה ולערכיה , תוך בחירה מרצון בוויתור על בחינה ביקורתית של הדברים . הדרך שבה מאפיין בוזגלו את המסורתיות תורמת להבנת קשייהם של אנשים מסורתיים , שהם בעלי עמדה נפשית המשקפת נאמנות לעולמם של הוריהם , בסיטואציות של מפגש עם מסורות אחרות . נשאלת השאלה האם אותה "בחירה מרצון" שעליה מדבר בוזגלו , היא...
To the book |
|
|