נראה לי שכדי להבין את הרקע לסוגיית הסיקריקין , יש לראות את ההתייחסות , במקורות המשפט הרומי ואחרים , לשתי בעיות : בעיית הנעדרים ובעיית האדמות המוכרות . השלטון היה מעוניין , כאמור , שכל האדמות תהיינה מעובדות . ממצאים של המחקר בן זמננו מאפשרים לנו להבין את המדיניות הקיסרית בתחום הזה . בייחוד לפנינו כתובות מאזור תונסיה , ושתיים מהן חשובות במיוחד . הראשונה , שזמנה ימי טריאנוס , סביב 117-116 לסה"נ , מכילה הרשאה מטעם המושלים לעבד אדמת בור של הממלכה , על פי עקרונות תקנה הנקראת ; lex Manciana האחרת עניינה דומה והיא נשענת על תקנה זו וגם על תקנה שהיא ממש בת זמנה של הפרשה שלפנינו , היא Hadriana de rudibus agris lex , הכתובות מתייחסות לתוכנית של הגדלת הייצור החקלאי ולבעיות משפטיות שהופיעו בעקבותיה . עיקר כוח העבודה שהועסק ביחידות החקלאיות שקמו באזור שבו נמצאו הכתובות , עמק המג'רדה , היה מורכב מאריסים , ה1- וז . 0010 אנחנו מוצאים שם את חובת האריס למסור לבעלי החלקה שליש היבול של חיטים או שעורים וכן מכסות שונות לגידולים נוספים . ניתנת לאריסים זכות ההורשה ליורשים שנולדו מנישואים חוקיים e legitimis ) 19...
To the book