מרים והאישה הכושית (במדבר יב')

( 1 ) ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח ( 2 ) ויאמרו הרק אך במשה דבר ה'י הלא גם בנו דבר ! וישמע ה ( 3 ) : ' והאיש משה ענו עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה : ( 4 ) ויאמר ה' פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים : צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם : ( 5 ) וירד ה' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם : ( 6 ) ויאמר : שמעו נא דברי ! אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו : ( 7 ) לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא : ( 8 ) פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת ה' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה ( 9 )-. ויחר אף ה' בם וילך : ( 10 ) והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת : ( 11 ) ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו : ( 12 ) אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו : ( 13 ) ויצעק משה אל ה' לאמר : אל נא רפא נא לה : ( 14 ) ויאמר ה' אל משה : ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף : ( 15 ) ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מר...  To the book