בשנת 1911 נוסדה יצירה שלא היה לה תקדים בישוב בארץ . בחוות כנרת בגליל התחתון הוקמה חוות הפועלות . היא נועדה לעלמות בלבד , מאחר שחוות הפועלים היו סגורות כמעט כליל לפניהן , להוציא תפקידי מטבח ושירותים : אופייני היה הדבר : בחוות כנרת עבדו רק פועלים עבריים , וכמובן במובן המכריע פועלים שעוד לא ידעו את המלאכה ולמדוה במשק זה , אך איש לא חש שיש אותה הזכות גם לצעירה החלוצה שבאה לארץ באותה המטרה 1 ובאותה השאיפה כמו חבריה . סיפורה של החווה אינו רק תיאור התפתחותו של אחד המוסדות הציוניים שקמו בארץ בתקופת העלייה השנייה . תיאורה ממקד בעיה נכבדה שזכתה עד כה למעט תשומת לב - בעיית הפועלת 2 החקלאית . מה הייתה מטרת חייה של הפועלת וכיצד ניסתה להגשימה ? כיצד התייחסו אליה עמיתיה הפועלים ? איך ראוה המוסדות המיישבים ומה היו הפתרונות שהציעו ? תיאור ייסודה של החווה והתפתחותה זורה אור על שאלות אלה ומציג את הפתרון המרכזי לבעיית הפועלת בתקופה זו . . 1 מייזל , , 1967 עמ' . 21 . 2 באיזו קטיגוריה נכללה אשת ה"שומר"י מבחינת מוצאה , גילה ומקומות מושבה בארץ אפשר לראותה כחלק מציבור הפועלות , אף על פי שהתחברותה לשומרים וראי...
To the book