פרק שלישי: מבט מיגדרי לפי סיפורי חנה טרגר

א . על הצורך במבט מיגדרי " מה יכולה ילדה כמוני לעשות בארץ ישראל ' " ? שאלה חנה ברנט ( לימים טרגר ) בת השש עשרה , שחזרה עם משפחתה מלונדון לפתח תקווה בשנת . 1886 אכן , אילו אפשרויות היו פתוחות לפני נערה צעירה כמותה במושבה ארץ ישראלית בשלהי המאה ה ? 19 המחקר ההיסטורי מיעט עד כה לעסוק בשאלה זו ובשאלות דומות לה הנוגעות לחייהן של נשים ונערות , לזהותן ולייצוגיהן בשנות העלייה הראשונה 2 במושבות . הסיפור הציוני עוצב מראשיתו כסיפור גברי . הדבר בא לידי ביטוי בשלושה היבטים : ( א ) עבודת החלוצים הצטיירה לרוב בעבודתם של 3 גברים בלבד . כאשר נזכרה עשיית נשים , היא הייתה בבחינת ספח לעשיית הגברים , ולא חלק אינטגרלי שלה ; ( ב ) חלוציות , תכונה רבת חשיבות בבניין ה"ישוב , " נחשבה מאפיין של גברים , שכן היא חייבה 4 כוח פיזי , תעוזה ויוזמה . לנשים , שנתפסו בתור "המין החלש , " ייחסו בהיסטוריוגרפיה הציונית חשיבות משנית ; ( ג ) בניין הארץ נתפס כאמצעי 5 ראשון במעלה לשם תיקון הגבריות היהודית . אם כן , תפיסה מיגדרית היא בבסיסו של הסיפור הלאומי , ועד לעשור האחרון הובן הסיפור הזה . 1 טרגר , "The Return" , 1923 עמ' ...  To the book