|
|
תכליתו של פרק זה היא לבחון את התרומה הפרשנית האפשרית של מעשי הסעודה בהקשרם , כלומר - תוך לימוד סוגיה שלמה , להבנת משמעותם ותפקידם של המעשים הבודדים ולהבנת הנושא בכללו . במחקר התימטי בספרות חז"ל מקובל - ומתבקש - לבודד מקורות רלוונטיים מתוך הקשרם התלמודי , ללמוד אותם כשלעצמם ולהתמקד בפרשנות שמציע הדיון התלמודי בהקשר הצר : בטקסט הספציפי המבודד ובפרשנות הנלמדת מן המעשים הבודדים כאשר הם נאספים לקבוצה . בפרק זה אני מבקשת לבדוק , בנוסף לשתי הדרכים הפרשניות הללו , את תרומתו של ההקשר התלמודי הרחב שבו ניטעו מעשי הסעודה להבנת הנושא . כדי לבדוק באופן שיטתי את תרומת ההקשר הסוגייתי להבנתם של מעשי הסעודה , אעיין בסוגיה תלמודית ארוכה וערוכה , שבה נמצא ריכוז גבוה של מבחני סעודה . בבדיקה זו אני מבקשת לתרום תרומה מוגבלת לסוגיה שאופקיה רחבים - כוחו הפרשני של ההקשר הסוגייתי והשפעתו על הבנת יחידות אגדיות והלכתיות המובאות בו . בחרתי ללמוד ולנתח את הסוגיה הראשונה בפרק השביעי של מסכת ברכות בתלמוד הבבלי מה ע"א - מט ע"ב " ) שלשה שאכלו . ( " בשל תכניה , מציעה מסכת ברכות מגוון רחב של מעשים המוגדרים כ"מכחני סעודה ....
To the book |
|
|