|
|
פרק זה יתמקד במבחנים שעורך רב לתלמידו או לתלמידיו , והוא נחלק לשניים : חלקו הראשון עוסק ב"טקסי חניכה . " אלו כוללים שני סוגי מבחנים : סוג אחד כולל מבחנים שתכליתם היא קבלת תלמידים , או העלאתם לדרגה גבוהה יותר של לימוד , ושתוצאותיהם עשויות להכריע את עתידם של הנבחנים בקרב קהילת החכמים : האם ימשיכו ויקודמו למעלת למדנים או שכשלונם יגרור את הדרתם מהעולם הלמדני ( עד כדי כך , שאפילו שמם לא יזכר . ( בסוג האחר נכללים מבחנים הקובעים את מעמדם של תלמידים צעירים ביותר הסועדים עם רבותיהם . בחלקו השני של הפרק , "אם יש בכם דרך ארץ , " סועדים מורים עם כמה מתלמידיהם ומשתמשים במזון המוגש לסעודה , ובתגובות התלמידים למזון , כמצע לחוכמת חיים שברצונם ללמד את התלמידים . גם שיעור זה מתקיים במתכונת של מבחן . מן המעשים ניתן ללמוד על אידיאל התלמיד בעולמם של חז"ל ועל דקותו של הגבול העובר בין הצלחה לכישלון בתהליך ההתקבלות לעולם הלמדני . כפי שנראה , צניעות היא מידה ראויה ; ואילו פחד , התבטלות עצמית ויראת הוראה - הם תכונות מעוררות בוז . יוהרה והתנשאות בפני רב או בפני חבר עשויות להתקבל בביקורת קשה , ואילו ביטחון עצמי ו...
To the book |
|
|