|
|
מעלות רבות יש לחיבורה של רוחמה וייס על המזון והסעודה ככלים לבחינת המעמד החברתי והדתי בעולמם של חז"ל . בדבריי הקצרים אתמקד במיקומו של חיבור זה , עבודתה בהקשר של האנתרופולוגיה , החברתיות ותחומי הדעת השכנים לה ו ליתר דיוק , אנסה לציין את המקום שהעבודה תופסת במאמצים המעטים , אך המתרבים , לפנות לאנתרופולוגיה כדי להעמיק דעת בספרות חז"ל . הן האנתרופולוגיה והן חקר הפולקלור התגבשו בדיסציפלינות מדעיות במהלך המאה הי"ט . לפיכך , תחומי דעת אלה עמדו לרשותם של חוקרים בתחום המתפתח של מדעי היהדות באותה תקופה . אך , ידוע כי לעתים רחוקות בלבד פנו חוקריה של הספרות הרבנית לאותם לתחומי דעת . לעומת זאת , מדע האנתרופולוגיה החדש גויס למאמציהם הפרשניים של כמה מחוקרי המקרא הבולטים של המאה הי"ט , ביניהם ויליאם רוברטסון 2 1 סמית , וכן בעבודתו של תלמידו ג'יימס פרייזר , פולקלור בברית הישנה . עבודה זו , למותר לציין , התבססה על ההנחות הרווחות במאה הי"ט בדבר היותה של "הברית הישנה , " דהיינו התנ"ך העברי , גילום של שלב נמוך בסולם האבולוציוני בתולדות הדתות , התפתחות שתוביל בסופו של דבר לנצרות . תפיסה זו הרחיקה את חוקי היה...
To the book |
|
|