פתח דבר

כדרכם של מחקרים רבים , ראשיתו של מחקר זה בחיפוש אחר . שאלה מחקרית רחוקה הובילה דרך שביל צדדי לשאלה הנמצאת במוקד המחקר . בראשית הדרך בקשתי לבדוק את המושג 'שימוש בכתרה של תורה , ' את המושגים הקרובים אליו ואת גלגולי המשמעות שהם מקבלים בספרות חז"ל . אחת האגדות בה נעשה שימוש במושג זה היא האגדה על ר' טרפון שירד לאכול פירות . האגדה מסתיימת בקביעה 'כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה . ' המושג 'שימוש בכתרה של תורה' זוכה לפיתוח מעניין בסוגיה הבבלית במסגרתה מובאת האגדה . את תשומת לבי לכדו שתי האגדות המופיעות בסוגיית הבבלי בצמוד לאגדה על ר' טרפון . שתיהן מתארות סיטואציה בה שני חכמים מגיעים למקום מסוים ומתלבטים בשאלה האם לאכול מהאוכל הנמצא לפניהם . בשתי האגדות מקבלים החכמים הכרעות שונות . בשתיהן דילמת האכילה נמצאת במוקד . לשתי האגדות מבנה זהה . נמשכתי אל הבחירה הספרותית תרבותית להשתמש בפעולת האכילה כשפה , כמערכת סמלים לנורמות ולערכים חברתיים . התעניינתי בשאלת משמעותה של התבנית הספרותית . עיון ראשוני לימד כי ספרות חז"ל עשירה עד מאוד במעשים בהם פעולות האכילה מה...  To the book