|
|
המגמה של חכמי התלמוד למנוע מעשי התאבדות באה לידי ביטוי אף בסיפור המובא במסכת ברכות כג ע"א : ולא יניחם בחורין הסמוכים לרשות הרבים שמא יטלו אותם עוברי דרכים ויבא לידי חשד . ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בחורין הסמוכים לרשות הרבים , ובאת זונה אחת ונטלתן , ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי . כיון ששמע אותו תלמיד כך , עלה לראש הגג ונפל ומת . באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס . חכמים מתקנים תקנה הלכתית , הם משנים את ההלכה , לצורך מניעת תופעת ההתאבדות בעתיד , וכפי שנאמר בגמרא שם : "תנו רבנן בראשונה היו מניחין תפילין בחורין הסמוכין לבית הכסא ובאין עכברים ונוטלין אותן . התקינו שיהו מניחין אותן בחלונות הסמוכות לרשות הרבים ובאין עוברי דרכים ונוטלין אותן . התקינו שיהא אוחזן בידו ונכנס . " חכמים העדיפו להתיר להכניס את התפילין אחוזים בבגד וביד לבית הכסא , כדי למנוע מבעליהם בושה העלולה להביא למעשה ייאוש . חכמים לא חשו רק לפגיעה בתפילין עצמם מחמת נטילתם על ידי העכברים , אלא חשו אף לפגיעה בבעל התפילין מחמת בושתו על סמך האמרה "בא וראה כמה גדולה כוחה של בושה . " תקנה נוספת שתיקנ...
To the book |
|
|