פרק ג: מקורו של איסור התאבדות בספרות חז"ל

בתוספתא בבא קמא פ"ט ה"י ( מהדורת ליברמן , עמ' ( 49 שנינו -.וכשם שחייב על נזקי חברו , כך הוא חייב על נזקי עצמו ' . הוא עצמו שרק וטס בפניו כנגד חברו , מתלש בשערו , מקרע את כסותו , משבר את כליו , מפזר את מעותיו בחמתו פטור מדיני אדם , וחייב בדיני שמים , שנאמר את דמכם לנפשותיכם אדרוש . כלומר , הכתוב "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" נדרש כאיסור לאדם לחבול בעצמו , או אף לבייש את עצמו וחייב על כך בדיני שמים , וודאי 2 שאיסור זה כולל מיתה עצמית . וכן שנינו במשגה במסכת בבא קמא פ"ח מ"ו . מעשה באחד שפרע ראש האשה בשוק באת לפני רבי עקיבא וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז . אמר ret ; רבי תן לי זמן , ונתן לו זמן , שמרה עומדת על פתח חצרה ושבר את הכד בפניה ובו כאיסר שמן . גילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה , העמיד עליה עדים ובא לפני רבי עקיבא , אמר לו : רבי לזו אני נותן ד' מאות זוז . אמר לו לא אמרת כלום , החובל בעצמו אף על פי שאינו רשאי פטור , אחרים שחבלו בו חייבים . 3 לדעת ר' עקיבא , אסור לאדם לחבול בעצמו ואף לא לבייש את עצמו . אך בגמרא מובאת ברייתא הסותרת את דעתו של ר' עקיבא במשנה : " אמר לו ר' עקיבא...  To the book