מתודולוגיה של ההיסטוריה?

יסיף מוכיח את ההיסטוריונים על שאינם מגדירים כראוי את הז'אנר של מקורותיהם . הם אינם מבררים את המבנה הספרותי של האגדות ואת התפקיד החברתי של הסיפור , ואינם מבינים את טיבה של ספרות הנמסרת בעל פה . כמו כן , היסטוריונים אינם רגילים לנתח אגדה תוך השוואת המבנה הפנימי שלה לאגדות ולסיפורים אחרים . הם מתארים את . 16 גם לפני העלאת האגדה על הכתב , כל מספר של האגדה יכול היה לשנות אותה בהתאם לצרכיו ולטיב קהלו . ראו : 78 ( 1988 ) Ong 132 , 96 , 84 145 , 133 . 147 על שבחי הבעש"ט כדוגמה לעיצוב הפולקלור בידי רושמיו ראו -.מ' תסמן , "שבחי הבעש"ט ועריכתו" 194 ( 1999 ) . 210 בהקשר זה יש להעלות את קביעתו של יסיף , שההרחבות התיאוריות והדיאלוגיות באגדת רבי אמנון המופיעות במקבילה ביידיש , הנמצאת ב'מעשה כוך , "אינן מוסיפות או משנות דבר" ( עמ' . ( 199 על פי אמונתם של אותם היסטוריונים , אשר כמוני מושפעים מתורת הדה קונסטרוקציה , סביר מאוד שרושם הגירסה גם עיצב אותה , וקשה לקבל את מסקנתו של יסיף ללא דיון מפורט . לכאורה , הרחבות ושינוי השפה אמורים להתאים את הסיפור לקהל חדש , ויש לברר מדוע וכיצד . המציאות ההיסטו...  To the book