אחרית דבר

תמורות רבות עבר המחקר הביקורתי של היהדות מעת צמיחתו בבית מדרשה של 'חכמת ישראל' במאה ה 19 על אדמת אירופה , ועד למיסודו במסגרת 'מדעי היהדות' באוניברסיטאות ובמכוני מחקר שמרכזם בארץ ישראל במאה ה ' . 20 תקצר היריעה מלגולל את הדרכים בהן הטביעה הציונות את חותמה על מחקר היהדות , הרושם שהותירה השואה על אופן התנהלותו או הדמות שנשתוותה לו בעקבות הקמת מדינת ישראל . לצורך דיוננו נסתפק בשרטוט כללי ביותר של קווי התפתחות המחקר האקדמי במאה ה , 20 ובתיאור מסכת הקשרים שנרקמה בינו ובין עולם הישיבות , תוך שימת לב למקום שתפס הפולמוס על 'פשוטה של משנה' במסגרת זו . כפי שנוכחנו , כבר בשלהי המאה ה 19 החלו מסתמנים שינויים בדפוסי המחקר הביקורתי של היהדות . בין אלו בלטו בעיקר מגמת התמקצעות של חכמים בתחומי ידע מוגבלים , ונתק הולך וגובר בין העיסוק המדעי ומשמעויותיו בחיי החברה או בעולם המעשה . נטיות אלו , שניצניהן ניכרו כבר אצל צונץ ( 1886-1794 ) ותלמידו המובהק מוריץ שטיינשניידר , ( 1907-1816 ) הפכו לדומננטיות בשלהי המאה ה , 19 ובעיקר במאה ה . 20 יש להודות , מגמות אלו זכו לא פעם לביקורת צוננת מצדם של הוגים ידוע...  To the book