להלן ננסה להדגים את שתי התופעות שנזכרו , מתוך משנתם של חכמי גליציה . הדוגמא הראשונה מציגה התנגדות של החוקרים להגהה שרירותית' של האמוראים בנוסח המשנה , ואילו השנייה מציגה הגהה של החוקרים בנוסח המשנה , המיישבת את הלבטים של האמוראים בנוסח המשנה המקובל . המשנה במסכת תענית ( ד , א ) עוסקת בהלכות נשיאת כפיים בימי צום . לדבריה : "בשלשה פרקים בשנה הכהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום - בשחרית , במנחה , במוסף , ובנעילת שערים : בתעניות , ובמעמדות , וביום הכיפורים . " והנה , אמוראי בבל התקשו בהבנת המשנה . אמוראים אלו ידעו על קיומן של ארבע תפילות ביום הכיפורים , ואולם , בנוגע לתעניות ומעמדות תמהו : "העניות ומעמדות , מי איכא מוסף = ) " ? האם 268 פיניליש , דרכה של תורה , עמ' 269 . 39 , 23 פיניליש , דרכה של תורה , עמ' . 28 לשיבושי נוסח נוספים , ראו שם , עמ' 270 . 114 , 73 , 56 ככלל , הטיפול בנוסח המשנה בבית מדרשה של 'חכמת ישראל' נשען על שיקול דעתם של החוקרים , ולא הסתמך על כתבי יד של המשנה , שלא היו ידועים עד לשלהי המאה ה . 19 בנושא זה , ראו במיוחד : זוסמן , שרידי תלמוד , עמ' ; 32-21 הנ"ל , כתבי י...
To the book