א. ידיעת שפות זרות בקרב תנאים ואמוראים

הזירה התרבותית בה פעלו התנאים - תחת שלטונה של התרבות ההלניסטית - הותירה את חותמה על יצירתם הספרותית . עובדה זו ניכרת היטב כבר ברובד הלשוני : אם כי המשנה נכתבה בלשון הקודש חדרו לתוכה מילים זרות , המעידות על התמצאות התנאים בשפות 92 רפפורט , ראש דברי שי"ר , עמ' יא יב . אורות דרשה זו של שי"ר וההדים שעוררה , ראו : גרטנר , רבנות ודיינות , עמ' 93 . 94-90 קרוכמל , פרשת העיבור , עמ' 94 . 214-213 קרוכמל , פירושים והארות , עמ' . 85 נוכריות . בולטת במיוחד היזדקקות המשנה ללשון יוון , שרווחה בשכבות מסוימות בחברה היהודית בארץ ישראל . העתקת מרכז היצירה הרוחנית לבבל היתה כרוכה בהמרת הסביבה התרבותית , ויצרה פער עצום בין עולמם של התנאים לזה של האמוראים , פער שהלך והעמיק ככל שחלפו השנים . אט אט הפכו מרכיבים ביצירה הספרותית של התנאים לחידה סתומה בעיני האמוראים הבבלים , שהיו נתונים להשפעת התרבות הפרסית . לא אחת התקשו אמוראי בבל לעמוד על כוונת המשנה , ובמיוחד כשנעשה בה שימוש ביוונית , שפה נכרית עבורם . בתלמוד שרדו עדויות רבות למאמץ שהשקיעו אמוראים בבבל בפענוח מילים או מושגים במשנה שהיו זרים להם . היו שפנו לס...  To the book