ב. המשנה והתוספתא: מאוהב לאויב

הצגת התוספתא כחיבור משלים למשנה נתקבלה גם על ידי רבים מחכמי המאה ה , 19 ובכללם רנ"ק במורה ננלכי הזמן וזכריה פרנקל בדרכי המשנה , שתיארו את תרומתה למשנה איש איש לפי דרכו . כפי שראינו לעיל , רנ"ק הדגיש כי רבי יהודה הנשיא ניסה לשמר את צביונן המקורי של ההלכות התנאיות , וכי בשל כך נותר לעתים פשרן לוט בערפל . טענה זו סיפקה בידיו נימוק לייסודה של התוספתא : על מנת לסייע לתלמידים שלא עמדו על משמעותן של הלכות עתיקות שתועדו במשנה נדרש מפעל משלים בדמות התוספתא . או כלשונו : שבל רב שונה בחר לו סגנון אחר בלשון ערומים , ועל התלמיד היה החיוב לשנותם בלשון ההוא ממש ... ומזה בא שגם במשנתנו הצחה וברורה ... נשאר עם זאת במקומות איזה משניות מקוטעות וקצרות , גם מלות ודיבורים בלתי מורגלים ... ועל זה ענין הרחבת ההלכות הקצרות הונח בעצם וראשונה השם 'תוספתא . ' 56 הקדמת הרמב"ם למשנה תורה : "ר' חייא חיבר התוספתא לבאר ענייני המשנה 57 . " סדר הקבלה לרבינו מנחם המאירי , עמ' '' : 101 ואחר כך באו דבריו של ר' חייא לתוספת ביאור . " 58 ראו , למשל , ספר הליכות עולם לר' ישועה בן יוסף הלוי , שער ראשון , סעיף ב : '' והיו דברי ...  To the book