דוגמא טיפוסית להשקפת לילינבלום על הזיקה ההדוקה שבין ההלכה ונסיבות החיים בהן נתהוותה , ניתן למצוא בפירושו לאחת המשניות במסכת ברכות ( ב , ג , ( העוסקת בהלכות קריאת שמע , והמציגה מחלוקת תנאים : "קרא ולא דקדק באותיותיה - רבי יוסי אומר : יצא . ר' יהודה אומר : לא יצא . " ממה נובעת מחלוקת זו ? מדוע פסל ר' יהודה קריאה שלא נעשתה בדקדוק , ומה ראה ר' יוסי להכשירה ? מתוך הסוגיה התלמודית ( ברכות , טו ע"ב ) מתקבל הרושם כי הצורך לדקדק בקריאת שמע , עליו עמד ר' יהודה , נגזר מתוך דרשת המקראות , כמו הלכות אחרות באותה משנה . שכן , במסגרת דיון במשנה מציין התלמוד : "תני רב עובדיה קמיה דרבא : 133 טשרנוביץ , שעורים בתלמוד , עמ' . 4-3 טשרנוביץ עצמו הוסיף לפתח את הדיון ב'פשוטה של משנה , ' ראו : הנ"ל , המשפט העברי , עמ' ; 14-1 הנ"ל , הבבלי והירושלמי . רלוונטי לענייננו גם מאמרו של טשרנוכיץ , פסקי ההלכה , עמ' . 244-240 לביקורת על השקפות טשרנוביץ במאמרו האחרון , ראו ; בר , דברי משלם , עמ' . 140-132 134 ראוי להדגיש כי גם ביאליק השפיע על טשרנוביץ בעיסוקו בפרשנות המשנה , ראו : טשרנוביץ , פרקי חיים , עמ' , 195 ושם : "ע...
To the book