א. למוצאן של ה'פשט' וה'דרש'

כידוע , המונח 'פשט' מופיע כבר בספרות חז"ל " ) אין מקרא יוצא מידי פשוטו , " "פשטיה דקרא , ( " ואף מוצג מתוך הנגדה ל'דרש' " ) אי מפשטיה ... אי מדרשא . ( " ואולם , רק במהלך ימי הביניים - אולי בהשראת דגמים דומים בחברה הנוצרית - נתגבשה אצל חכמי ישראל האבחנה בין 'פשט' ו'דרש' כשתי מתודות פרשניות מוגדרות של הטקסט המקראי , העשויות לדור זו לצד זו . בהסתמך על אבחנה זו יכלו החכמים להציע השערות 7 זלקין , בעלות השחר , עמ' . 263 על ההשכלה באודיסה ראו : זלקין , שם , עמ' ; 53-45 שוחטמן , אודיסה ; זיפרשטיין , יהודי אודיסה . 8 לא כאן המקום להרחיב במוצאם וקווי התפתחותם של ה'פשט' וה'דרש' במקרא . לדיונים מקיפים בסוגיה זו , ראו : קמין , רש"י , עמ' ; 43 ארנד , פשוטו של מקרא , משלהם בביאור המקרא על דרך ה'פשט , ' בלא שחשו כי ערערו על המסורת הפרשנית שקדמה להם , שנתפסה כ'דרש . ' ביסודה של האבחנה עמדה ההנחה כי המקרא , כטקסט מקודש , מסוגל לסבול משמעויות מרובות בעת ובעונה אחת . בהקשר זה נזכרה לא פעם דרשת חז"ל לפסוק בירמיה : "וכפטיש יפוצץ סלע - מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות , אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים . " אך אם בבי...  To the book