ב. המחקר הביקורתי

כפי שהזכרנו , עיקר פועלה של 'חכמת ישראל' נקשר ביישום מתודות ביקורתיות שרווחו באוניברסיטאות באירופה על הספרות וההיסטוריה היהודית . מתבקשת אפוא השאלה : כיצד נחשפו חכמי ישראל במאה ה 19 לנעשה באקדמיה , ואלו תוכנות עשויים היו לשאוב ממנה ? לחקירה המדעית שצמחה בין כותלי האקדמיה באירופה היתה השפעה מוגבלת למדי בקרב היהודים עד לראשית העת החדשה . במרבית האוניברסיטאות שברחבי גרמניה לא היתה ליהודים דריסת רגל ; אוניברסיטאות קתוליות לא אפשרו כלל קבלת סטודנטים יהודים , אך גם באוניברסיטאות פרוטסטנטיות ( דוגמת אלו שבפרנקפורט ע"נ אודר , האלה וגטינגן ) היה חלקם של היהודים זעום . יש לזכור , תחומי עיסוק רבים נאסרו על היהודים , כך שהמוטיבציה לרוכשם באקדמיה לא היתה חזקה ממילא . באוניברסיטאות מסוימות התירו ליהודים להשתלם רק במדעי הרפואה . אופיין הנוצרי של האוניברסיטאות הקשה אף הוא על סטודנטים יהודים במהלך לימודיהם . באיטליה היו תנאי הלימודים ליהודים נוחים מאלו שבגרמניה , אך עדיין רחוקים מלהיות אידיאליים . רק מעטים מבין היהודים השלימו השכלה אקדמית מלאה . עם זאת , היהודים נחשפו לרוח הביקורת ששגשגה באקדמיה גם בא...  To the book