סוף דבר

כתיבתו של ספר זה נעשתה בעיצומה של תקופה מלאת פעילות בתיאטרון הקהילתי של הנשים בישראל . בתום שלוש שנים מרתקות של צפייה , מפגשים , ריאיונות וישיבה בקהל הכרתי במידה מסוימת של צער בעובדה שבעוד שם , באולמות ובחדרי החזרות , ההצגה נמשכת — חובה עלי לקבוע , כמעט שרירותית , את קו הסיום של עבודתי שלי . מאז החלטתי לסיים את " איסוף הנתונים" ולעבור לשלב הכתיבה , הגיעו אלי הזמנות רבות לצפות בהצגות חדשות של הקבוצות אותן ליוויתי , ומידע אודות קבוצות חדשות . הקשרים שיצרתי במהלך המחקר עם הנשים בקבוצות המשיכו בחלקם להתקיים ונראה אך טבעי שנמשיך יחד בדרך בה הלכנו ... שיחת טלפון אחת ריגשה אותי במיוחד , כאשר יואלה , שחקנית בקבוצת "זו שואו , " טלפנה כדי להודיע לי בשמחה כי נולדה קבוצת תיאטרון חדשה לקהילה הלסבית . שתינו , היא "מבפנים" ואני "מבחוץ , " חלקנו בעבר רגעי כאב ותסכול לנוכח תהליך התפרקותה של הקבוצה הקודמת . קשה היה לעמוד בפיתוי לא לפתוח שוב את מחברת התצפית , ולכתוב פרק חדש . שמא יהיה זה הפרק המעניין והחשוב מכולם ? אל התהייה לגבי החמצה אפשרית של תוספת בעלת משמעות לעבודה מתלוות תחושות של שמחה . שמחה על הת...  To the book