|
|
tnpnn ומרכיביו פוגשים אותי בשיח [ אני-אתה ] כגופן של ישויות כמו-מתנסות . אני הווה את משמעות היחסים אתם כפי שאני הווה את היחסים שגופי יוצר עם העולם . האמירות הבאות מתארות את היחסים שנוכחות גופם של המקום ומרכיביו פותחת לפני , ובוחנות את משמעותה . " כל דבר קטן נחמד , חוץ מלחם קטן " , אומר פתגם בדווי , ואפשר היה להוסיף : "וכל דבר גדול מאיים או מספק " . בגודל גופם של בית , עץ , עמוד , שדה או מערה , אני הווה שפע של חומר ואנרגיה — העשוי לשמש מקור הספקה נדיב או איום רב עוצמה . שפע של מרחב — של אפשרויות פתוחות , של תקוות ותכניות . שפע שאני עשוי לחוות כמבורך או מאיים . גופו של מקום יהיה תמיד גדול ממני . אני חווה את גודלו כביטוי לעוצמתו . יש בו יותר ריק ומרווח — אפשרויות של קיום ופעולה , יש בו יותר תוך ויותר שטח מעטפת — אפשרויות הזנה . האיום שאני חווה לעתים בעוצמה הזאת נובע הן מן המשמעות הבסיסית של גודל והן מן החרדה שכוחי לא יעמוד לי לממש את עושר האפשרויות הנפתחות בפני ( כמו שאני עלול לחוש חרדה מול כמות המותגים על מדפי הסופרמרקט . ( אמנם מסמר חלוד עלול לגרום לי יותר נזק מאשר הפירמידה של גיזה , אב...
To the book |
|
|