פרק א': שלושת ממדי הזהות

בשלושה ממדים הווה אדם את זהותו : 'מי אני , ' ? 'מה אני ' ? ו ^ יצר n ( ובאילו צורות אני מממש את זהותי . ( בשלושה ממדים אלה מופנית השאלה אל האדם היחיד בזיקותיו , היינו , ביחסים המתקיימים בינו לבין 'מה שמחוצה לו / או ליתר דיוק : אל היחיד שהוא הינו זיקותיו יחסיו ואין בלתם . כל זהות עולה מתוך אבחנה מי ח ד ת , שבה מובחן ה'מי' אצל כל אחד — גם אם אינו מפורש — בכוחה של תחושה . בצורה זו משיג את בעל הזהות גם המשקיף מהצד : כאחד השונה ממנו , גם כאשר השונות אינה מפורשת במובהק ; 'מה' מתאפיין על ידי מרכיבים מוגדרים המבדילים אותו מ'מהותם' של אחרים . זו גם הדרך שבה מקבלים האחרים את זהות זולתם . ואילו 'אופני המימוש' ' ) כיצד ( ' ניתנים לאבחון בהיותם ייחודיים לכל זהות וזהות . אישיותו של האדם מעוצבת בסביבה רוחנית מוגדרת על ידי קיומה של מסירה רצופה בכלי חיבור מובחנים , היינו — בתרבותו . תרבות אינה מצבור פעילויות תכליתיות המאפיין ציבור מסוים , אלא מכלול , מערכת משמ עויות שציבור מלוכד , במידה זו או אחרת , מפרש , מעריך בו את המציאות . תרבות היא אופן הבנת העולם . לפיכך , כאשר מתרופפים — או אף נעדרים — הטעמי...  To the book