התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל

( להלן , התאחדות נשים עבריות או , ההתאחדות ) הוקמה בשלהי 1919 והיתה מורכבת מאגודות הנשים שפעלו ביישובים שונים בארץ למן 1917 כשכל אגודה עבדה בנפרד בהתאם לצרכים המקומיים . האגודה הראשונה שהוקמה בירושלים פתחה שיעורי עברית לנשים , ארגנה קורסים ללימוד מקצוע לנערות וערכה שיחות והרצאות . האגודות ביפו , חיפה ותל אביב עסקו בבחירות לוועד הקהילה . התעוררות הדיון בשאלת זכותן של הנשים לזכות הבחירה באספה המכוננת העלתה את הצורך בפעולה משותפת של האגודות השונות . הנשים הרחיבו את פעילותן הפילנתרופית ולאחר כשנתיים התארגנו יחד והקימו את התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל . ההתאחדות הגדירה את עצמה כארגון ארצי בלתי מפלגתי ושמה לה למטרה להיאבק למען שוויון 6 זכויות הנשים בסיסמה "חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאשה " . אגודות הנשים , שמהן הורכבה ההתאחדות , היו קיימות בשמונה יישובים : ירושלים , יפו , רחובות , ראשון לציון , פתח תקווה , חיפה , צפת וטבריה . הוועד הירושלמי שביצע את האיחוד היה מורכב מחמש נשים , ד"ר רוזה ולט שטראוס , ד"ר מרים נופך , אסתר ייבין , חסיה פיינסוד סוקניק ושרה עזריהו . הוחלט להקים את ה...  To the book