|
|
אין לי כל ספק בכך שהרב עובדיה יוסף אכן משוכנע שהאידיאל ההלכתי שאותו הוא מתווה היה מקובל על האליטה הספרדית ארצישראלית האמיתית והאותנטית . אולם כחוקרים עלינו לשאול : האם כך הדבר ? שאלה זאת נשאלת במובן היסטורי אמפירי , היינו . האם הגדולים בחכמי הספרדים ובעדות המזרח במאות השנים האחרונות אכן הסכימו עם אידיאל זה ? ואולי נקטו חכמים ספרדיים מזרחיים מן השורה הראשונה גישה או גישות אחרות , שהם זיהו באותנטיות מבחינת המסורת ההלכתית הדתית הספרדית ? השאלה כאן היא כפולה ? האם מוסכמת הדעה , שלפיה חובת הציות לרב יוסף קארו היא כזאת , שכל פוסק ספרדי מזרחי - ובפרט אם הוא ארצישראלי - אינו יכול בשום פנים לפסוק אחרת ממנו ? וכן : האם מוסכמת הדעה שהמעבר מחו"ל לארץ ישראל מחייב זניחת מסורות ומנהגים שנהגו בחו"ל , וקבלת דעתו של מרן כ"מרא דאתרא" של כל היהודים תושבי ארץ ישראל ? באשר לשאלה הראשונה : מדיוננו לעיל בסוגיית זכותן של נשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן ניתן להיווכח ששורה ארוכה של חכמים ספרדיים מזרחיים , ביניהם חכמים ספרדיים ארצישראליים מובהקים כגון החיד"א , הרב חיים חזקיה מדיני , הרב רפאל אהרון בךשמעון , הרב...
To the book |
|
|