דמוקרטיה והנהגה רבנית בהמשך המאה העשרים

כאשר קבע הרב אלישר שהציבור הוא שצריך לבחור את מנהיגו , האם הוא סבר ( ביחס ליהודי ירושלים , לפחות ) שמדובר בבחירת בעל מישרה אחרת מאשר הראשון לציון ? כל הצביון של נאום ההכתרה והגיונו הפנימי מובילים לתשובה שלילית . מסתבר איפוא שמנהיגם המדיני פוליטי של יהודי ירושלים צריך , לדעתו , להמשיך ולהיות - כפי שהיה בעבר - אישיות רבנית בכירה . מתי חל המהפך ? מתי איבדה מישרת הראשון לציון את אופיה המדיני הנהגתי והפכה למשרה "רוחנית , " התואמת לקטגוריות " מודרניות" של הנהגה דתית רוחנית המנותקת מן העשייה הסקולרית ? אין ספק שמלחמת העולם הראשונה תרמה לתהליך : אובדן ההכנסות השוטפות מחו"ל בשביל הישוב הישן וכניסת הוועד הארצישראלי ( הציוני ) לעובי הקורה של גיוס משאבים לקיום ה"ישוב , " עירערו בשנות המלחמה את מעמד ההנהגה של הישוב הישן כולו . אין ספק גם בכך , שהחלטת המעצמה המנדטורית לכונן "רבנות ראשית" ולהגדיר את סמכויותיה כפי שהגדירה חיזקה מאוד את איפיון מישרת הראשון לציון כרוחנית דתית דווקא . אולם מחשבה נוספת צריכה להביא אותנו להכרה , שאין די בהפניה לכוונותיהם של הבריטים ובאופן שבו הגדירו את תפקידי הראשון לציון ...  To the book