sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
ניתוח היחסים המורכבים שבין הקראים לרבניים מלמד שפולמוס לוהט אינו תמיד סימן למרחק ולניכור , אלא לעתים הוא משקף אינטנסיוויות של מגע ושל מעורבות . לענייננו : בעצם ימי הביניים , בשעה שנתעצמו הוויכוחים בין קראים לרבניים בענייני דת ודין , נמצאו דרכים תורניות לאפשר עריכת נישואין בין בני שתי הקהילות . בסוגיה זאת מבחין שמחה אסף כמה תקופות משנה . במאות העשירית-השתים עשרה אנו מוצאים , על פי עדות הגניזה , מקרים שגבר רבני נושא אשה קראית ( וכן להיפך . ( בכתובות שנוסחו לזיווגים אלו פורטו במדויק תנאים המגדירים כיצד ומתי ישמור כל אחד מן הצדדים על מסורתו הקהילתית , במסגרת חיי הנישואין . הווי אומר : בתקופה זו נחשבו לאפשריים ( חברתית ) וללגיטימיים ( הלכתית ) נישואין בין קהילתיים , שבהם אין הצדדים נדרשים לוותר על אמונותיהם ואורח 3 חייהם , אלא מצליחים לחיות בצוותא למרות ההבדלים שביניהם . מציאות שכזאת מוזכרת בתשובות הרמב"ם כנתון מובן מאליו , אף כי בלתי מלהיב . אולם נראה כי למן המאה השלוש עשרה גבר הניכור בין שתי הקבוצות . ההיסטוריון אלמקריזי מדווח על שינאה גדולה השוררת בין רבניים לקראיים : "אין הם נישאים זה ...  To the book
הקיבוץ המאוחד

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help