ההשפעות החברתיות של שלילת טקסי קבורה ממתאבדים: אירופה לעומת קהיר

דורקהיים לא הסתפק בעמדה של משקיף מן הצד , אלא כאב את מצוקות החברה בת זמנו וביקש דרכים לתיקונה . גישתו זו מקבלת ביטוי בדברים שכתב בסוף מחקרו : "ובכן , כל ההוכחות מצטרפות יחד וגורמות לנו להחשיב את הגידול העצום במספר מקרי המוות מרצון במרוצת המאה כתופעה פתולוגית שאיומה גובר מדי יום . באילו אמצעים עלינו לנקוט כדי 30 לנסות להתגבר עליה י" אחרי שהוא שוקל - ודוחה - את הרעיון להטיל עונשים משפטיים , מעלה דורקהיים חלופה טובה יותר : "לאור כל האמור , ניתן להטיל סנקציות מוסריות בלבד . האפשרות היחידה היא , לשלול מהמתאבד את הכיבודים הכרוכים בקבורה רגילה . " דורקהיים היה נצר לשושלת רבנית , ומלכתחילה הכשיר עצמו לקריירה של רב . סביר איפוא להניח שהרעיון בדבר שלילת הכבוד שחולקים למת מהמאבדים עצמם לדעת נובע מהרקע היהודי שלו . מכל מקום , בהמשך דבריו הוא שולל את הרעיון שהעלה , בנימוק כי לצעד זה "תוכל להיות השפעה משנית בלבד . " זאת משום שכיום סלידתה של החברה מתופעת ההתאבדות פחותה בהרבה משהייתה בעבר . אדרבה , הוא כותב , "הסובלנות המופרזת שלנו ביחס להתאבדות נובעת מהעובדה שהלך הרוח שממנו נובעת הנטייה להתאבדות הוא ...  To the book