פרק שמיני: הלכה, התאבדות ומדיניות חברתית

בפרקים קודמים הכרנו את הרב רפאל אהרן בן שמעון , רבה הראשי של קהיר בשנים . 1921-1891 נוכחנו , כיצד שקד על חיבור תשובות הלכתיות למציאות המודרנית במזרח התיכון , על היבטיה השונים והמגוונים . כמדומה שלא נטעה אם נאפיין את גישתו הכללית כניסיון להביא לידי ביטוי את יכולתה האימננטית של ההלכה להגיב במידה רבה של שיקול דעת ואף 2 בחיוב לתופעות ולתהליכים האופייניים לתמורות העת החדשה . בפרק זה אתייחס למקרה בולט , שבו נקט הרב בן שמעון גישה תקיפה , החורגת בקיצוניותה מן הקונצנזוס ההלכתי המסורתי . כמדומני שבחינת תפיסת המציאות החברתית והאנושית , הבאה לידי ביטוי בעמדתו במקרה זה , עשויה להטיל אור רב עניין על האינטראקציה בין ההלכה לבין תפיסת עולם חברתית וערכית , במסורת הפסיקה המזרח תיכונית . הסוגיה שעלתה על הפרק בקהיר של אמצע שנות התשעים של המאה התשע עשרה , ושבה נדון בפרק זה , הייתה י ריבוי תופעת ההתאבדות בקרב צעירים יהודיים בני 3 קהילת קהיר . במקרא ובתלמוד אין גישה נחרצת השוללת התאבדות בכל נסיבות שהן . אולם בספרות ההלכה הבתר תלמודית רווחת עמדה שלילית ביותר כלפי 4 ההתאבדות . כשיש הוכחות חותכות לכך שהמוות נגר...  To the book