מה בין מדיניותם של חכמי חלב לגישת רבני העדה החרדית

בשורה של מקרים שבהם דננו הגיבו חכמי חלב בתקיפות עזה למה שנראה בעיניהם כסטייה מאיימת מדרך התורה . אשר ליחסם כלפי "בני ברית" וכלפי הציונות , ראינו דמיון בין עמדתם לבין זו של העדה החרדית בירושלים . דווקא נוכח דמיון זה , חשוב להצביע על הבדל מהותי בין הגישות של רבני כל אחת מן העדות . לעדה החרדית בירושלים הייתה תפיסה של הסתגרות ביחס אל שאר יהודי העיר . מבחינה אנתרופולוגית חברתית , מוכרות תופעות מעין אלה ; כלשונו של מנחם פרידמן : "יש לראות התבדלות הסתגרות זאת כמכאניזם של הגנה של קבוצה דתית קטנה וקנאית , הנמצאת בעימות מתמיד עם החברה הסובבת , על שמירת אורח חייה ועל תפיסת עולמה . " להתבדלות זאת היו ביטויים חברתיים , ארגוניים , תרבותיים וסמליים , כותב פרידמן : משמעה של ההתבדלות היתה הפניית המאמץ "כלפי פנים ... " תפיסת ההתבדלות מקבלת , איפוא , מראש את עובדת היותה של קבוצת הקיצונים קבוצת מיעוט , ונסוגה מן האתגר לשנות את המציאות החברתית ... הן משום שיש בכך סיכון רב מדי , והן משום התפיסה הפסימית בדבר הסיכויים . במילים אחרות , הנהגת העדה החרדית בירושלים הגדירה את העדה החרדית עצמה כ"שארית ישראל" הנאמני...  To the book