כפי שכבר ציינו בהקדמה לחיבור זה , אין מחקרנו עוסק אלא בעובדים ובבעלי מלאכה בלבד , ולא בכינויים של בעלי תפקידים שונים בניהול עיר או מדינה , ממונים במקדש , מפקחים וגובים , פקידים ואמרכלים וכדומה . עשרות כינויים אלה מוזכרים בספרותנו , וראוי להקדיש להם מחקר מיוחד . כמו כן לא הוזכרו כאן אותם המקצועות שהעיסוק בהם לא דרש מיומנות כלשהי בימי חז"ל , והכינויים אינם מורים על מלאכה ממש , כגון רועה , שומר ועוד . לא הבאנו ברשימותינו כינויים שמשמעותם לא נתפרשה לנו לחלוטין , כגון הבייל , או אם הפשר שניתן להם אינו אלא בגדר השערה , כגון תרמודאי , וכדומה . בסיכומה של רשימת הכינויים שהובאו ונתפרשו מתעוררת השאלה , האם אלה , על אף עושרם ורבגוניותם , כוללים ומקיפים את כל הכינויים שהיו ידועים בארץ ישראל ובבבל בתקופת התלמוד והמדרש ? שהרי ידועים לנו ענפים שונים בחקלאות ובמלאכה שהמקורות מצביעים על קיומם בימיהם , והסברה נותנת , שהעוסקים בהם נתכנו בכינויים המורים על מלאכתם , אלא שלא נשתמרו בידינו , או שנעלמו מעיני המחבר . בכמה מהמלאכות יש להניח , שאפילו אם דרשו בקיאות ומיומנות , לא נעשו על ידי אומן מיוחד להן , כפי ...
To the book