איגרותיו של הרב שלמה בכור חוצין ב"החבצלת"

בבל בגדד , לא איש בשורה אנכי היוס , כי באתי להודיע להקוראים הנכבדים , כי בימים האלה הגיעתנו שמועה רעה מעיר אצפאהאן אשר בפרס המדינה כי אחב"י אשר שמה נתונים נתונים המה ברעה גדולה ובחרפה , כי איש אחד פרסי מבעלי דת עלי הודיע בערמה לאיש אחד מבני עמנו אשר שמה ושמו ניסן , כי מצא מטמון , והוא נכון לתתו לו בסך מצער , והיהודי האומלל האמין לדבריו , וילך אתו וכספו בידו לקנות ממנו את המטמון אשר מצא . וילך ולא שב ולאחר עשרה ימים שבה אל ביתו בהמתו אשר היה רוכב עליה לבדה , ואז הלכו אשתו ובניו אל שר העיר לצעוק חמס על האיש אשר הלך אתו ולבקש את דמו מידו . והוא לא הטה אוזן לקול צעקתם , והאנשים אשר היו שמה אמרו להיהודים : מה כל החרדה הזאת אשר אתם עושים , כי דם היהודי מה הוא נחשב בעיני יושבי המקום . ויהי כראות יושבי הארץ כי השר לא חשש על דם היהודי או קמו על היהודים לרדפם ולהכותם , והמה נחבאו בבתיהם , ויסגרו דלתים בשוק אין יוצא ואין בא , והמה מתעטפים ברעב בבתיהם , כי נפל פחד הפרסים עליהם והאיש אשר יראה חוצה דמו בראשו . לזאת מצאתי עצמי מחויב להודיע צערם ברבים אולי יראו רבים ויבקשו עליהם רחמים לפני ממשלתם . כי...  To the book