לספר זה שני צירים : הראשון בוחן את האלטרואיזם כתופעה ערכית יציבה ומורכבת בקיום האנושי , היוצרת סולידריות ואמון בין בני החברה ; השני עוסק בזיקה שבין אלטרואיזם לסוכניו החברתיים : המתנדבים , הארגונים החברתיים ובייחוד הנשים . שני צירי הדיון עוסקים בשאלת עתידה של החברה ומקומם של סוכנים חברתיים אלה בחברה של המאה ה 20 ובחברה הפוסטמודרנית של ראשית המאה ה , 21 בחזון החברה הטובה ובפילוסופיית הקהילה המחויבת והאחראית . הדיון לא הסתפק בשאלת קיומו של מוסר אלטרואיסטי כתופעה חברתית , בהגדרתו של מוסר זה , היקפו וסוכניו החברתיים , אלא גם שאל מהן הפרקטיקות המרכזיות להשגתו . כן נדונו הדינמיקה המתפתחת מאינטראקציה אלטרואיסטית דרך דגם יחסי תרומות כדגם המתאר יחסי גומלין בין פרטים או קבוצות , שמגיעים אותם ערך המחויבות ונורמת האחריות האישית . מדובר במניעים שהם לא רק מעבר לתועלת העצמית או מעבר לציות לחובה של המערכת הנורמטיבית — הם אף מעידים על השתחררות ממנה ועל יצירת סינתזה חדשה בין הרגשי , הרציונלי והערכי לבין החברתי , האישי , הציבורי והפוליטי . נמצא כי מוסר והתנהגות אלטרואיסטיים מצויים בכל מקום ופועלים על פי...
To the book