פרק תשעה־עשר: "שואה" ו"רצח עם"

פעמים רבות בזמן המלחמה פנו הממשלות הגולות שהתרכזו בלונדון וכן גורמים יהודיים ותבעו לגמול לגרמנים על מעשי הזוועה וההרס שהם מעוללים בארצות הכיבוש . לתביעות אלה ענה גם הד בדעת הקהל בארצות הלוחמות והחופשיות , ואילו קברניטי הברית הלוחמת האנטי נאצית חזרו וטענו בדברי התגובה לפניות , שכל עוד המלחמה נמשכת אין להסיט את תשומת הלב מההתמודדות בחזיתות , ועת החשבון תבוא לאחר הניצחון . באוקטובר 1941 הצהיר רוזולט , נשיא ארצות הברית , ש"מסע הטרור לא יביא שלום לאירופה , והוא זורע רק גרעיני שנאה שיוליכו בעתיד לנקמה איומה . " וצ'רצ'יל , מנהיגה של בריטניה והברית הלוחמת , הצהיר באותו זמן , ש"האכוריות בפולין , יוגוסלביה , נורבגיה , הולנד ובלגיה , ומעל לכל — מעשי הטבח מאחורי החזית הגרמנית ברוסיה , עוברים את כל שארע בתקופות האפלות והחייתיות ביותר בקורות האדם ... נקמת פשעים אלה חייבת להימנות בין המטרות העיקריות של מלחמה זו . " בדצמבר , 1942 תחת לחץ דעת הקהל בארצות החופשיות ונוכח הידיעות המתרבות על שילוחם של יהודים מרחבי אירופה הכבושה והטבח הנערך במזרח , החליטו שלוש המעצמות שעמדו בראש הברית הלוחמת למסור בשמן ובשם...  To the book