פרק אחד־עשר: מחנות ריכוז והשמדה

שיטת מחנות הריכוז מחנות הריכוז הנאציים לא הוקמו ולא הופעלו כאמצעי המכוון נגד היהודים או נגד היהודים בלבד . מיד לאחר תפיסת השלטון על ידי הנאצים נכלאו במחנות הריכוז בעיקר מתנגדים פוליטיים מקרב הסוציאליסטים והקומוניסטים . כליאת אנשים בלתי נוחים למשטר החדש במחנות מסוג זה אפשר לעקוף את ההליכים המשפטיים התקינים והמחייבים וסייעה בהטלת מורא על מחנה המתנגדים . המחנות הראשונים הוקמו על ידי יחידות n SA ומאוחר יותר עברה השליטה עליהם לידי ה . 88 המחנה הראשון שהופעל על ידי ה , 5 $ מחנה דכאו שבקרבת מינכן , הופעל במארס 1933 והפך עד מהרה לדגם שהועתק גם במחנות הריכוז האחרים , ובמסגרתו הוכשרו אנשי יחידת ה , 88 ששרתו כסגל הפיקוד בכל מערכת מחנות הריכוז . סדר היום של האסירים הוגדר בקפידה , ניטלו מהם זכויות אדם ואזרח , ועל כל מקרה זעיר של אי ציות לתקנות הם נענשו בעונשים גופניים כבדים ובהתעללויות . ניסיון של התנגדות או של ביטוי פוליטי המוקיע את המשטר גרר בעקבותיו עונש מוות . לכאורה נחשב המחנה למקום שתפקידו "לחנך את האסיר מחדש , " ללמדו לקח ולהטיל עליו אימה , שתעקור ממנו אחת ולתמיד את רוח ההתנגדות ואת הבי...  To the book